לחץ להגדלה
אבא בקריאת מגילה
לחץ להגדלה
יומולדת לאבא
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
Albertsmels AlbertsmelsRH הדליק/ה נר לזכרו ב-18/07/2018: "The prostate gland is a vital portion of a male's the reproductive system. It secretes fluids that assist the transportation and activation of sperm. The prostate related can be found just while watching rectum, below the bladder and all around the urethra. When there is prostate problem, it is usually really really irritating and inconvenient for that patient as his urinary method is directly affected. The common prostate health conditions are prostate infection, enlarged prostate and prostate cancer. Prostate infection, also referred to as prostatitis, is regarded as the common prostate-related condition in men younger than 55 yrs . old. Infections with the prostate gland are classified into four types - acute bacterial prostatitis, chronic bacterial prostatitis, chronic abacterial prostatitis and prosttodynia. Acute bacterial prostatitis is the least common of most forms of prostate infection. It is brought on by bacteria perfectly located at the large intestines or urinary tract. Patients may feel fever, chills, body aches, back pains and urination problems. This condition is treated through the use of antibiotics or non-steroid anti-inflammatory drugs (NSAIDs) to relieve the swelling. Chronic bacterial prostatitis is really a condition of a particular defect within the gland and the persistence presence of bacteria inside the urinary tract. It can be brought on by trauma for the urinary tract or by infections received from the rest in the body. A patient may go through testicular pain, back pains and urination problems. Although it is uncommon, it can be treated by removal of the prostate defect accompanied by making use antibiotics and NSAIDs to take care of the redness. Non-bacterial prostatitis accounts for approximately 90% of prostatitis cases; however, researchers have not even to ascertain the cause of these conditions. Some researchers feel that chronic non-bacterial prostatitis occur because of unknown infectious agents while other feel that intensive exercise and high lifting might cause these infections. Maintaining a Healthy Prostate To prevent prostate diseases, an appropriate meals are important. These are some from the steps you can take to keep your prostate healthy. 1. Drink sufficient water. Proper hydration is important for our health and wellbeing and it'll also keep the urinary track clean. 2. Some studies claim that a couple of ejaculations per week will assist you to prevent cancer of prostate. 3. Eat red meat moderately. It has been shown that consuming greater than four meals of beef per week will raise the probability of prostate diseases and cancer. 4. Maintain an appropriate diet with cereals, vegetable and fruits to ensure sufficient intake of nutrients needed for prostate health. The most crucial measure to take to make certain a normal prostate is always to choose regular prostate health screening. If you are forty yrs . old and above, you ought to choose prostate examination one or more times per year.".
 
ACheaxemaval ACheaxemavalST הדליק/ה נר לזכרו ב-03/09/2017: "The ED due to that surgery could be either temporary or permanent. Core maca from your supplier energetix is an herb that tests very well for assorted males.".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר שמחה ולנר, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר שמחה ולנר, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
אבא והאסטרונומיה - זיכרונות / חיה סילברמן (בת)
 

אבא והאסטרונומיה - זיכרונות


אבא היה איש מדע - פיזיקאי חוקר וסקרן. את הדוקטורט שלו עשה בפיזיקה גרעינית ובכך גם עסק בעבודתו. אבל אהבתו הגדולה היתה לאסטרונומיה ובפרט בהקשרה ללוח העברי. הוא כינה זאת התכונה היהודית. לאחר פרישתו לגמלאות, השקיע את כל זמנו ומרצו בנושאי הלוח העברי והחל ללמדם במכללת אריאל ובאוניברסיטת בר–אילן וכן יזם כנסים בנושא בקרב חבורת לומדים שהתכנסה בישיבת כרם דיבנה.


אהבתו של אבא לנושא  קיננה בו מאז צעירותו.


היא החלה כתחביב שהלך והתעצם עם השנים ותפס יותר ויותר מקום בחייו.


כשהייתי בגן הילדים ואבא היה אז סטודנט בטכניון, הוא הכין לי לוח יומי שבו בקש ממני בכל לילה לצאת החוצה ולצייר את הירח (הלוח שמור עמי עד היום – מצורף צילום).


כשגדלתי, התנדבנו אבא ואני למשמר האזרחי, ובמשך שנים אחדות היינו מסתובבים בלילות חמישי, פעם בחודש בשעות הקטנות של הלילה בשכונה. באותן שעות אבא היה מלמד אותי להכיר את כיפת השמים. גם את הצד האסטרונומי של תנועות גרמי השמים וגם לזהות את קבוצות הכוכבים ומיקומן המשתנה בעונות השנה השונות. אני זוכרת את הלילות האלה כשעות קסומות. אבא ואני מטיילים יחד  ואבא נהנה כל כך להסביר, ללמד ולשתף אותי באהבתו לאסטרונומיה. באמצע השמירה היינו עוברים דרך הבית ועולים להגיד שלום לאמא ולהתכבד מעוגות השמרים שהכינה לשבת.


בפעמים הנדירות שיצאנו כל המשפחה ל"קמפינג", אבא נשאר אתנו ער בלילה עם מפת כוכבים ביד ולימד אותנו להכיר את השמים.


לימים אבא רכש בממון רב טלסקופ כבד ומשוכלל ומידי פעם היינו יורדים לרחוב למטה וצופים בירח או בכוכבי הלכת. השכנים נהנו אף הם מהאירוע והיו מצטרפים לתצפיות ואבא נהנה לשתפם. אך הסרבול של הטלסקופ הענק, הבניינים הגבוהים מסביב והאורות בחיפה הקשו על השימוש בו ואבא החליט למכור אותו.


אבא קנה לנו גם גלובוס כוכבים מאיר וגם דרכו לימד אותנו על השמים.


במשך שנים רבות היה מנוי על העיתון sky and telescope ועל לוחות אסטרונומיים שהזמין מארה"ב. על אף שאבא החל ללמוד אנגלית רק בלימודיו באוניברסיטה והשפה לא היתה קלה לו, כמעט כל הספרים בנושאי אסטרונומיה שלמד מהם היו באנגלית ואבא התמודד יפה עם הקושי הזה.


אך לא רק שמי הלילה עניינו אותו, אלא גם השמש - בזרחה ובהיעדרה - ריתקה אותו.


כשהייתי בתיכון נתנה לנו אפשרות להגיש עבודת גמר לבגרות במקום ללמוד פיזיקה ולהבחן בתוכנית הרגילה. אני התלבטתי אם כדאי לי לבחור בעבודה (כי "זה הרבה עבודה"), אבל אבא מיד "קפץ על המציאה" והציע לי לעשות עבודה בנושא אסטרונומי והבטיח את עזרתו. אבא כל כך נהנה ללמוד ולחקור נושא חדש לעמקו וראה בדרך זו הזדמנות להקיף נושא שלם באופן יסודי. אבא הציע את נושא הלוח העברי. לעבודה כזו צריך מנחה מומחה (שאינו בן משפחה) ומשלא מצאנו כזה הוחלט לרדת מהנושא. לימים אבא הפך מומחה בנושא והנחה עבודות של תלמידים מבר- אילן לתואר שני ולדוקטורט.


באותן שנים היינו מנויים על הירחון המדעי "לדעת" ושם התפרסמה כתבה על שעוני שמש מאת מר דב בן ליש מקבוץ דפנה. נפגשנו עם מר בן ליש שהיה לבבי מאד ושמח על התעניינותנו. הוא הסכים להנחות אותנו בעבודה על שעוני שמש, אבל מומחיותו היתה בעיקר בצד הפולקלוריסטי של הנושא ולא באסטרונומי ובמתמטי. אבא החליט לקחת על עצמו ללמוד, וללמד אותי, את הצד המתמטי והאסטרונומי ומר בן ליש שמח לשתף אותנו בידיעותיו ובנסיונו בנושא. הוא הכיר שעוני שמש במקומות שונים בארץ ואת בוניהם וכן היה לו שעון שמש על גג בנין בדפנה. מעבר לעיסוק בנושא נוצרו בינינו קשרי חברות.


לבד ממאמרים אחדים בעיתוני מדע שעסקו בעיקר בצד הפולקלוריסטי, לא מצאנו ספרות בעברית שעסקה בנושא ועיקר הלימוד נעשה מספרות לועזית. גם כשנדרשתי להבחן בעל פה על העבודה, אחרי הגשתה, לא נמצא מומחה לנושא שיוכל לעשות זאת, על כן בחן אותי המפקח על הפיזיקה במשרד החינוך וייתכן שאת ידיעותיו רכש בעצמו מעבודה זו.


אבא לימד אותי את החומר ובקש שאכתוב אותו, אבל אבא היה כ"כ יסודי ומדויק שכמעט כל פסקה שכתבתי הוגהה או שוכתבה מחדש על ידו בדרכו הבהירה והברורה. על כן אני רואה את עצמי כשותפה לעבודתו ולא כפי שהוא נהג להציג אותה כעבודה של בתי. 


במסגרת העבודה נכלל צד ניסיוני. ערכנו מעקב אחר מהלך הצל היומי בימי השוויון, ביום הארוך ביותר וביום הקצר ביותר. על משטח מלבני העמדנו מוט מחודד ובמשך יום שלם, מהזריחה עד השקיעה, סימנתי בכל 5 דקות את קצה הצל.  לשם כך עליתי על גג ביתנו, בן שלוש הקומות, כדי שאף בית בסביבה לא יסתיר לי את השמש במהלך היום כולו. אבא בנה לי סככה על הגג, כדי שלא אשרף בשמש – דבר שלא נמנע כי הגג המסויד לבן מחזיר את הקרינה - ובסוף היום ירדתי, אדומת פנים ומוכת חום. תוצאת הניסוי השביעה רצון, אבל אבא, שהיה חכם ובעל חשיבה מקורית, מצא דרך לחסוך את הבילוי על הגג בפעם הבאה. אבא לקח מגירה, בנה לה מכסה מדיקט, פרש בתוכה נייר להעתקות שמש (נייר צהוב, אשר מגע עם אור השמש הופך אותו ללבן) ובמכסה נקב חור קטנטן. בלילה, הנחנו את המגירה על גג ביתנו הגבוה, וה"המצאה" עשתה את העבודה במקומנו. בסוף היום פתחנו את המכסה וציור המהלך היומי של הצל הופיע על הנייר.


עוד חוויות נעימות היו לי עם אבא במהלך העבודה. נסענו לראות שעוני שמש במקומות שונים בארץ, וכך הרווחנו טיול  לכל המשפחה.  בביהכ"נ בפתח תקוה מצאנו את שעוני השמש של ר' משה שפירא אשר היו מחוקים ולא ניתן היה לראות את סימניהם. לקחנו עפרונות והתחלנו לצבוע אותם. במהלך העבודה התקהלו סביבנו סקרנים ממתפללי ביהכ"נ אשר הופתעו לראות כי אלו אינם סתם לוחות על הקיר. בין המתקהלים היה גם היהודי שהתקין עבור ר' משה שפירא את הלוחות על הקיר וכך שמענו גם סיפורים מעניינים.


את העבודה הדפיסה לנו מזכירת ביה"ס שבו למדתי – במכונת כתיבה! 


קבלנו ממנה מספר עותקים מצומצם. אבא שלח עותקים אחדים למוסדות שהתענינו בכך כדוגמת המוזיאון הימי בחיפה. לימים הפך אבא למומחה לשעוני שמש בעקבות עבודה זו. אנשים שהתענינו בנושא או בקשו לבנות שעון שמש, הופנו ע"י מוסדות אלו אל אבא והוא שמח לעזור להם. כך רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד כשהיה מנהל מוזיאון ארץ ישראל בת"א פנה אל אבא לצורך תיקון שעוני שמש אשר נבנו בחצר המוזיאון ולא שמשו כראוי ואבא עשה כמידת יכולתו לתקנם והוכר בתמורה כידיד המוזיאון.


האומנית מרים קרולי נתבקשה לבנות שעון שמש בטיילת בחיפה מפסל שיש גדול. שעון אשר יראה את השעות במקומות שונים בעולם. היא הופנתה אל אבא כדי שיעזור לה בתכנונו. כאות תודה על עזרתו העניקה לו ציור יפה מעשה ידיה. בפתח תקוה הקימו הוריו של הנער נפתלי לנצקרון הי"ד, שנרצח בפיגוע, גן לזכרו ובנו שם שעון שמש.  גם הם הגיעו אל אבא אשר שמח לעזור להם.


אבא כיבד והעריך לימוד של גדולים וקטנים כאחד וכששמע מחני בתי שהם לומדים בגן על שעוני שמש, הוא מהר ובנה שעון שמש נייד מעץ עם הזווית המתאימה למקומנו ובקש שתתן לגננת במתנה כדי שתוכל ללמד את הילדים בגן.


השמש המשיכה להעסיק את אבא גם כש"נעלמה". אבא נסע עד קצווי עולם כדי לראות לקויי חמה במלואם. אבא ואמא מעולם לא נסעו לטייל בחו"ל סתם כך. אלא משעה שאבא החל לעסוק בנושא, הרגיש צורך כמדען גם לראות כיצד נראה ליקוי כזה. היות וליקוי חמה חלקי ואפילו כמעט מלא, רחוק מאד מליקוי מלא, וכזה לא התרחש בארץ, נסעו אבא ואמא לבדם למחוזות נדחים כדי לראותם. כך היה ב- 1980 בקניה ובהמשך במקסיקו, הודו, רומניה  ותורכיה.  בליקוי אחד כזה, זכינו גם דוד ואני להיות יחד איתם. את אותו ליקוי ב- 1991 ניתן היה לראות גם בהוואי, מקום יפה  ואקזוטי, אך היה בו יותר סיכון לעננות. על כן החליט אבא לנסוע את כל מדבר בהה קליפורניה, עד סופו, כי שם צפויה להיות ראות טובה יותר. וכך במשך ארבעה ימים נסענו צפופים במכונית ועברנו את כל המדבר עד לה פס ושם בהתרגשות צפינו בליקוי חמה מלא, שארך 6 דקות מרגשות. את רשמיו מהליקויים תיאר אבא בעלון שאנן.


בשנים האחרונות היה לאבא מנהג לצפות בירח החדש בתחילת כל חודש, כדרך שהיו העדים צופים בו בעת שקידשו את החודש עפ"י הראיה. כדי שהאופק לא יוסתר, נסעו אבא ואמא אל הים ושם היו צופים בו. משם היו מתקשרים אלינו לאפרת, מקום גבוה שבו האופק נראה מן הבית והעננות פחותה, לברר אם כבר הצלחנו לראות את הירח החדש ולכוון אותם. ובאותם פעמים בהם הזדמן להם לראות את הירח החדש מביתנו, אבא התענג על כך והכין לי דף עם כל המדידות והזמנים המתאימים לצפיה עפ"י מקומנו.



במאה העשירית לסה"נ כתב תוכן ערבי מפורסם בשם אלבתיני ספר תכונה ובו חישובים אסטרונומיים המצוטטים בספרות שאחריו. אבא, יסודי ודייקן כמנהגו, החליט שעליו להבין את המקור הכתוב ערבית והזמין תרגום לספר. התרגום לא סיפק אותו שכן הוא דרש את ידיעת האסטרונומיה ומושגיה. לכן החליט אבא שאין מנוס והוא מוכרח לעשות זאת בעצמו. בשנים האחרונות ישב ולמד קרוא וכתוב בערבית, היה תלמיד מצטיין בחוג ובכל רגע פנוי למד והתאמן. גם את נסיעותיו בדרכים ניצל להאזנה לקלטות ללימוד השפה. אבא התחיל את לימודי הערבית בגיל מבוגר כשמטרה לנגד עיניו וקיים את דברי ר' טרפון: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חרין  להבטל ממנה".


מירי בתי ,החלה השנה בלימודי ערבית והיא כל כך נהנית ומתלהבת מהם. צר לי שאבא לא זכה לראות זאת. הם וודאי היו נהנים לחלוק יחד שפה משותפת.


כאמור, מאז שאבא פרש לגמלאות היה עיקר עיסוקו בתכונה היהודית. פעמים מספר נתבקש לדבר בנושא בתכניות רדיו אחדות. הוא הוזמן להרצות במקומות שונים ועשה זאת בשמחה. באתר האינטרנט של ישיבת הגולן ניתן לצפות בשתי הרצאות שנתן, במלואן.


אבא העביר קורס באוניברסיטת בר אילן בנושא הלוח העברי. הוא עמל רבות על הכנת הקורס הזה, שיכלולו ושיפורו ואפילו ממיטת חוליו, כאשר היה על ערש דווי, הקורס המשיך להעסיק אותו והוא קיווה להחלים וללמד אותו כקורס שנתי ואף דבר על כך עם ראש החוג באונ' ממיטתו בביה"ח.


בבר-אילן גם הנחה עבודות גמר של סטודנטים למדעי המחשב בנושאים שונים מתחום האסטרונומיה (פירוט– בנספח שבסוף הספר). אבא נהנה מעבודתו עם הסטודנטים ומהכנת תוכנות שונות וסימולטורים. הוא קיווה לעבוד עם סטודנטים נוספים וליצור תוכנות המשך לאלו שכבר נעשו. גם בעת מחלתו לא קהה עניינו בהנחיית הסטודנטים ופעמים אף איחרנו לטיפולים בביה"ח כי אבא בדיוק קבל מייל מסטודנטית עם שאלות לגבי הפרוייקט שלה ובחר להתעכב ולהשיב לה. הסטודנטים העריכו מאד את יחסו של אבא אליהם ואת מקצועיותו וכלם ציינו זאת בעבודתם ושבחוהו.


אבא מאד אהב את הלימוד והעיסוק באסטרונומיה.  ילדיי ואני כל כך חיכינו להזדמנויות לבלות עם סבא, וגם אבא אהב לבלות אתנו, אבל תמיד היה זה במגבלת הזמן על אף שכבר מזמן יצא לפנסיה, כי סבא צריך לכתוב וללמוד ולהתכונן להרצאות.


כזה היה אבא כל ימיו – תלמיד חכם.


אבא כל כך חסר לי עכשיו, הגעגועים והכאב כל כך קשים!   ובכל עת שאני מרימה ראשי אל השמים ומביטה אל  הכוכבים בלילה, אל הירח במופעיו, אל השמש המאירה,  או בעת ליקוי מאורות, אני רואה את אבא מולי, מוצפת זיכרונות -  וכל כך מתגעגעת....  


                              


  


                                                                                                    חיה 


                                                                                                                                                              

הספד בלוויה / חיה סילברמן (בת)

ב"ה, ח"י בשבט, תשע"א


 


אבא אהוב שלנו,


 


לא ככה רציתי לומר לך את הדברים הבאים.


בעוד חצי שנה היינו צריכים לחגוג לך יום הולדת שמונים ושם רציתי לומר אותם ולראות את השמחה והנחת על פניך ולקבל חיבוק גדול בחזרה.


אבל הכל התקלקל, אבא, ועכשיו אני אומרת אותם בצער ובבכי ובכאב אינסופי.


אני רוצה שתדע, אבא, איזו זכות גדולה הייתה לנו להיות הילדים של אבא כזה ענק.


ענק רוח. ענק בכל המובנים:


עם ראש מבריק ולב רחב, ברוך כישרונות ובעל מידות נעלות.


תקצר היריעה מלדבר בשבחך – איש אשכולות.                        


יותר מכל היית למדן.


מעולם לא הנחת ספר מידך ובכ"כ הרבה תחומים עסקת וכל דבר שלמדת עשית בצורה כ"כ יסודית. לא אהבת לשמוע הרצאות, אלא למדת הכל בעצמך מהספרים בהשקעה, במאמץ ובהתמדה.


עסקת במדעים, בפיזיקת כורים, באסטרונומיה, בלוח העברי, בספרות הגאונים, בפיוטים ועוד.


בשנים האחרונות למדת ערבית באינטנסיביות ואף את הנסיעות באוטו ניצלת ללימוד באמצעות קלטות.


אספת חומר ותכננת לכתוב ספר על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן,


וספר אחר על הזמנים בהלכה, בו היו לך רעיונות חדשניים להצגת הדברים,


וגם על שעוני שמש לשעות זמניות רצית לכתוב.


בתחילת המחלה עוד סחבנו איתנו מזוודת ספרים לבית החולים בניסיון לנצל את הזמן שם, אבל הכאבים הכריעו אותך ועבודותיך נשארו יתומות.


הלוואי שיעלה בידנו להשלים מעט ממה שרצית.


היה לך ידע עצום בכל נושא שהוא, ועל כל שאלה קיבלנו ממך תשובה מלאה ומפורטת.


גם הילדים שלי יודעים שאם יש שאלה לא פתורה בכל נושא, מרימים טלפון לסבא ומקבלים הרצאה בנושא.


את כל הידע הנרחב לא שמרת לעצמך, אלא נהנית לחלוק אותו עם אחרים בהוראה, בהרצאות ובכתיבה.


הקפדת לקבוע עיתים לתורה:


במשך למעלה מ-30 שנה היו ימי שני מוקדשים לשיעור של הרב רוזנטל ז"ל.


כ-15 שנה למדת בחברותא עם אהרון הופשטטר מספר פעמים בשבוע.


והיה השיעור השבועי בשבתות שבו לימדת את חבריך.


 


יחד עם היותך למדן היית גם איש מעשה ובניין:


"בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח"


ואצל אבא – ביד אחת ספר וביד השנייה מקדחה, או כמו שהרב הדרי אמר: לשמחה תמיד היה מברג בכיס.


היית  חשמלאי  וטכנאי   ונגר  ואינסטלאטור  ויינן   ומה לא?


 


אבא, היית כ"כ עצמאי בדעותיך ולא נרתעת מללכת נגד הזרם.


למדת ב"חדר" ובישיבה חסידית, אבל התגייסת לצבא ואף היית קצין, כי האמנת שזו הדרך


וזה לא הפריע לך להמשיך להקפיד על קלה כבחמורה.


נלחמת בחרמה נגד התרבות החילונית. החרמת את העיתונות הזו ואת התיאטראות שלהם, ובמידת האמת שבך היית מוכן להפסיד הנאות רבות כדי לדבוק בדרך שאתה מאמין בה ואף ניסית לעשות לה נפשות.


מצד אחד היית כ"כ רציני, ומצד שני שופע חוש הומור. על כל דבר הייתה לך בדיחה קולעת.


כשלמדתי אצל הרב הדרי, שהיה חברך מילדות, הוא נהג לשזור בדיחות רבות במהלך השיעורים, ובכל פעם היה מסיים את הבדיחה: "גב' ולנר – זה מאבא שלך." עד ששאלו אותי אם אבא שלי ליצן.


אבל אבא שלי הוא הכל ועם זה הוא כ"כ צנוע.


ובמקום הראשון, אבא, היינו אנחנו, המשפחה.


כשסיימת את הדוקטורט בטכניון הוצעה לך עבודה מאתגרת בחו"ל, אבל אתה ויתרת עליה כי חששת שזה יפגע בנו, הילדים, אם נאלץ לעזוב את המסגרות שלנו.


ידענו והרגשנו תמיד כמה אתה אוהב אותנו ומוכן לעשות הכל כדי שיהיה לנו טוב. בכל פעם שעברת ליד מי מאיתנו, הילדים, הנכדים, היית מחבק ומנשק. אנרגיה של חום ואהבה שלחת אלינו גם ממרחק, ואני יודעת שנמשיך להרגיש אותה כל הזמן, אבל החיבוק, אבא – כמה הוא יחסר!


נהגת לומר שחינוך לא נעשה בדיבורים אלא בדוגמה אישית, ואיזו דוגמה אנחנו קיבלנו.


חיית חיים של קדושה וראינו את זה בבית יום יום. הלוואי שנדע להידבק בדרכיך ולו במעט.


אבא, אנחנו לא נפרדים, נמשיך להיות יחד כל הזמן, לא נפסיק לזכור אותך ולספר עליך, כי יש עוד כ"כ הרבה לומר, בלי סוף.


אבא, אנחנו מבקשים סליחה אם פגענו או התנהלנו לא נכון, בפרט במחלה. ניסינו ככל יכולתנו, אבל זה לא הצליח.


אנחנו אסירי תודה לך, אבא, על כל מה שהענקת לנו ועל הזכות לגדול לאורך.


אנחנו אוהבים אותך ומתייסרים כ"כ, תתפלל בעדנו, אבא,


תנוח בשלום על משכבך, אהוב שלנו.


                                                                                                                     


חיה

אזכרה שנתיים לפטירתו של אבא, ט"ז שבט תשע"ג / חיה סילברמן (בת)   לקריאה  
אבא והספרים / חיה סילברמן (בת)   לקריאה  
דברים לזכרו ביום השנה הראשון לפטירתו / חיה סילברמן (בת)   לקריאה  
להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©